Chat with us, powered by LiveChat

“הייתי סקפטית, אבל היום אני מבינה שזה הדבר הכי טוב שיכולתי לעשות בשביל עצמי”

בגיל 44 הגעתי למסקנה שככה אי אפשר להמשיך. אני זוכרת את הרגע המדוייק, זה היה שבוע אחרי יום ההולדת שלי, השעה היתה שבע בערב ובדיוק חלפתי על פני המראה שבחדר השינה, כמו שעשיתי מיליון פעמים בעבר. אבל הפעם, לשנייה, לא זיהיתי את הדמות שהשתקפה בה.

האישה המבוגרת, העייפה והאפרורית הזו זו אני? איך מקמט פה – קמט שם וטיפה עודף משקל, נראיתי כמו האמא של עצמי? בראש ובתודעה אני מרגישה כל כך אחרת, זה פשוט היה בלתי נתפס ובעיקר נורא מדכא.

אבל מה, להתחיל עכשיו בוטוקס? להשתעבד להזרקות? זה לא נראה לי הגיוני. גם לא כלכלית ובעיקר, פחדתי להיראות כמו המוגזמות האלה עם ההבעה הקפואה, הפרצוף המופתע והמנופח. היה לי חשוב להישאר טבעית.

כדי להרגיש קצת  יותר טוב, קבעתי תור לקוסמטיקאית וסיפרתי לה איך אני מרגישה והיא אמרה לי: אז את חייבת להתחיל לקחת קולגן פלוס. זו הפעם הראשונה ששמעתי על תוספי קולגן וכשחזרתי ממנה, עשיתי גוגל והתחלתי לקרוא.

זה טוב מדי כדי להיות אמיתי

בכנות? כשקראתי זה נראה לי יותר מדי טוב כדי להיות אמיתי. איך יכול להיות שתוסף תזונה אחד עושה כל כך הרבה דברים למראה החיצוני ולגוף? זה לא נראה לי הגיוני והייתי מאד סקפטית אז ירדתי מזה. אבל אז פתאום התחלתי לשמוע על זה בכל מקום.

השיא היה כשפגשתי כמה חברות שלא ראיתי כמעט שנה ואחת מהן סיפרה לכולנו שהיא לוקחת קולגן. הסתכלתי עליה והיא באמת נראתה מעולה. לא באופן מוגזם, פשוט נראתה טוב. קשה לשים בדיוק את האצבע מה היה שונה, היא פשוט נראתה רעננה כזו. היא בכלל סיפרה שהיא לוקחת קולגן כי בגלל הריצה התחילו לה כאבי ברכיים וזה מאד עוזר לה. אז אמרתי לעצמי שיאללה, סקפטית סקפטית, אבל אני אתן לעצמי צ’אנס. אני אקח 6 חודשים – מתנה שלי ממני לעצמי, ואראה מה זה עושה לי.

למחרת הזמנתי קולגן ואני חייבת להודות שבחודש הראשון הייתי בטוחה שהכל סתם. לא הרגשתי שום דבר וזה ביאס אותי. אבל הבטחתי לעצמי חצי שנה אז המשכתי.

השיער הפסיק לנשור והציפורניים לא נשברו

מצחיק אין פתאום את קולטת דברים על הגוף שלך. למשל, בחודש השני קלטתי שכשאני מסתרקת, כמעט ולא נשארות שיערות על המברשת ובמקלחת לא נושר לי כמעט שיער. התחלתי לקבל מחמאות על כמה השיער שלי נראה טוב, מבריק ומלא. או שאחרי יום שלם של ניקיונות ושטיפת כלים, הציפורניים שלמות ולא שבורות. או הכי מביך, שפתאום הביקורים בשירותים הופכים סדירים, כמו שעון. כאילו משהו הסתדר בחילוף החומרים.

עוד לא ראיתי שום שינוי ממשי בקמטים, אבל התחלתי להרגיש שמשהו טוב עובר על הגוף שלי וזה היה כיף ותימרץ אותי להמשיך לקחת.

ככה עבר עוד חודש, ועוד חודש, ואז הגיע יום הורים בבית הספר של הבן שלי. התיישבתי מול המורה ואחרי שגמרנו לדבר על הילד (טפו וחמסה), היא עצרה אותי ואמרה: אני חייבת לשאול מה עשית. את נראית מעולה.
אמרתי לה: חופשה בקריביים… סתם. ברור שסיפרתי לה על הקולגן.

מצאתי את מה שעושה לי טוב

אז עכשיו אני תיכף חוגגת 45 ו-10 חודשים של קולגן. נראית צעירה יותר וכבר לא אפרורית וכבויה. כן, יש עדיין קמטים, אבל הם פחות בולטים ופחות עמוקים. משהו בלוק הכללי הוא הרבה יותר צעיר וחיוני, כשהשיער מלא ויפה, הציפורניים חזקות בלי בנייה ואפילו קל לי יותר לשמור על המשקל. אני מרגישה נמרצת יותר וחזקה יותר וגיליתי המון דברים טובים על הגוף שלי. מצחיק, כי השינוי שאני מרגישה הוא לגמרי פיזי, אבל זה עשה לי גם טוב לנפש. אני מרגישה קלילה יותר גם מנטלית, אוהבת את עצמי יותר, מרשה לעצמי יותר…

לא ויתרתי לקולות הסקפטיים ולמעצורים הפנימיים שלי, נתתי לעצמי מתנה וגיליתי מה עושה לי טוב. במקרה שלי – זה קולגן, אבל אני ממליצה לכל אחת לגלות מה עושה לה את זה, כי אנחנו חיות רק פעם אחת, אז עדיף לעשות את זה בכיף ועם איכות חיים טובה.

X
דילוג לתוכן